|
הֲאִם בָּגַד בִּי זִכְרוֹנִי?
הֲאִם בָּגְדָה אֱמוּנָתִי?
וּמִי בִּכְלָל נִשְׁאַר אִתִּי,
וּמָה בִּכְלָל נִשְׁאַר אֲנִי?
הַדֶּרֶךְ לְזִהוּי בְּגִידָה
הַוַּדָּאִית, הַיְּחִידָה
כְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַסְּפָרִים:
מִבְחַן הַמַּיִם הַמָּרִים.
מִן הַמַּיִם,
מִן הַמַּיִם הַמָּרִים
שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ וְהַזְמִינוּ חֲבֵרִים!
מַה טוֹב, מַה טָעִים -
מַיִם שֶׁאֵינָם טוֹעִים:
אַל תִּהְיוּ מֻפְתָּעִים.
אָמְרוּ לִי שֶׁלִּפְנֵי שָׁנָה
תָּמִיד הֵפַרְתִּי הַבְטָחוֹת.
זֶה לֹא נָכוֹן... אוֹ, לְפָחוֹת,
לֹא זוֹ הָיְתָה הַכַּוָּנָה.
וְאִם כָּעֵת אֲנִי שׁוֹנֶה
וַעֲבָרִי הָיָה סִיּוּט -
אָז מִי נוֹשֵׂא בָּאַחְרָיוּת?
אֲנִי שׁוֹאֵל, וְקוֹל עוֹנֶה
מִן הַמַּיִם...
מִן הַמַּיִם הַמָּרִים
הַנִּשְׁפָּכִים לְכָל הָעֲבָרִים.
הִנֵּה הֵם בָּאִים,
מַיִם שֶׁאֵינָם טוֹעִים:
מַיִם שׁוֹטְפִים וְגוֹאִים.
אַךְ אִם אֵצֵא מִדַּעְתִּי,
אֵיךְ אֶכָּנֵס בַּחֲזָרָה?
רַק אַתְּ נוֹתַרְתְּ לִי, יְקָרָה,
מִכָּל מָה שֶׁהָיָה אִתִּי.
וְזֶה מַסְפִּיק: אֲנִי מוּכָן
לִבְנוֹת הַכֹּל מִן הַיְּסוֹד,
כִּי אַתְּ – הַחֵלֶק וְהַסּוֹד
שֶׁלֹּא זָקוּק לְשׁוּם מִבְחָן
מִן הַמַּיִם...
מִן הַמַּיִם הַמָּרִים -
אַל תִּזְרְמוּ לַשַּׁוְא, מַיִם יְקָרִים!
נוּחוּ, מֻפְלָאִים,
מַיִם שֶׁאֵינָם טוֹעִים...
...דִּמְעוֹתַיִךְ.
זֵעַת-אַפַּיִךְ.
מַיִם מָרִים נְקִיִּים.
מַיִם חַיִּים
אֲמִתִּיִּים.
|
|
|
